כשהנפש רוצה לעשות והגוף רוצה רק לנוח

היום היה אמור להיות פוסט זועם ולוחמני על למה זה כל כך מעצבן לשמוע אנשים שאומרים ש"מחלה מתחילה מהראש" ושהדרך להירפא מתחילה ב"להאמין שאפשר" או "לשחרר את המחלה". כולי באטרף על זה, באמת :) מלא מחשבות מעופפות, מוטיבציה בשמיים, אגרופים קדימה! אבל מה שהגוף שלי אומר לי הבוקר שונה לחלוטין, הוא אומר: הידיים כואבות וחייבות מנוחה, הראש לא מצליח להתפקס וצריך לצוף, והשרירים לא יחזיקו עכשיו שעה בישיבה מול המחשב. דרושה מנוחה.

ואולי זו דוגמא נהדרת, על איך זה קורה כל הזמן שדווקא הנפש מלאת חיים ורצון ותשוקה ולגוף זה לא מזיז. איך כל החיוביות שבעולם לא משנה את העובדה שהגוף חולה. שהוא צריך לאט לאט ועדינות ומנוחה. אגב הפוסט הלוחמני ההוא, עדיין בדרך. מחכה ליום גוף טוב יותר 🙂🌈