אם זה יישאר ככה תמיד
- anat volinits
- Dec 11, 2020
- 1 min read
ואז מגיע הבוקר הזה, שבו את קמה וחושבת:
גם אם זה ישאר ככה תמיד, זה בסדר.
מאיפה באה המחשבה הזו? תלויה שם פתאום כמו תמונה ישנה בסלון של ההורים, שתמיד הייתה, רק לא שמת לב.
לא, היא לא הייתה שם קודם.
הייתה התחושה הבוערת שאי אפשר, שזה חייב להשתנות לפני שהחיים יוכלו באיזשהי צורה להמשיך. היה מצב חירום. שלוש שנים שלו.
אבל החיים המשיכו. הנשמה מצאה לה דרכים חדשות לצאת, שפה חדשה, אנשים חדשים, עניין חדש ופתאום בוקר אחד, למרות הכל, את שוב מרגישה בבית בתוך עצמך. וזה good enough. וזה לא מעט.
והיופי יכול לחזור אל החיים, והלב יכול להתמלא.
האם זה היה שם זמין כל הזמן? האם יכולת פשוט להפסיק להתאבל ולהמשיך הלאה? לא. אי אפשר לדחוק בדברים האלה. יש להם את הזמן שלהם. הם חיים בזמן אחר, בקיום מקביל פראי שלא נתון לחוקים ולרצונות שלנו.
+++++
זו המחשבה שקמתי איתה הבוקר,
כמה שעות לפני פגישת רופא מומחה שאני נורא מחכה לה.
בין אם היא תהיה מועילה או לא, המסע שלי לחיפוש אבחנה וטיפולים ימשיך, זה ברור לי.
אבל פתאום ברור שגם אם זה ישאר ככה תמיד, זה בסדר.
ספרו לי - היו לכם.ן רגעים כאלה עם מגבלות\ מחלות\ קשיים שלכם.ן?
Comments