top of page

יום אפייה וקבוצת התמיכה שלי

  • Writer: anat volinits
    anat volinits
  • Mar 22, 2020
  • 2 min read

אתמול היה לי יום שמח נורא 🤩 אני יודעת, זה לא קשור לעכשיו ולמצב. אבל גם קצת כן.

הייתי רוב היום במטבח, אופה ורוקחת חבילות פינוקים לכמה חברות מקבוצת תמיכה שאני נמצאת בה.


אני אוהבת להכין, אני אוהבת שאוכלים. אני אוהבת להרגיש שאני יכולה ליצור משהו שיעשה טוב למישהו.אני רוצה רגע לעצור בנקודה הזו, כי בשביל אנשים שחיים עם מחלה כרונית ומגבלות תפקודיות מאוד קשות - היכולת לתת משהו היא לא מובנת מאליה בכלל. חלק גדול מאיתנו לא יכולים להיות שם בשביל האנשים הכי קרובים בחיים שלנו. לא במובן הסטנדרטי - של מישהו שאפשר לסמוך על זה שיגיע, או שיהיה תמיד מסוגל להקשיב כשצריך אותו. אנחנו מפסידים כל כך הרבה אירועי חיים חשובים - חתונות, ימי הולדת, דירות חדשות. תקופות ארוכות אנחנו נעלמים בצלילה לאיזה עולם תחתי, ואי אפשר להשיג אותנו. היו לי תקופות ארוכות ואפלות מאוד שזה גרם לי להרגיש שאין לי שומדבר לתת. שאין לי ערך יותר. ולקח לי המון זמן וחברים מדהימים לחזור להרגשה שיש. מה שהיה כל כך משמח באתמול היה שלא רק אני עשיתי משהו כזה, זה היה עניין שלם בקבוצה הזו. בגלל התקופה הקשה והמגבלות שהיא מביאה איתה - אנשים הציעו אחד לשני עזרה בירוקרטית, עזרה בלהביא תרופות נחוצות, עזרה עם ילדים, שיעורי מדיטציה אונליין. היו כאלה שהציעו אוכל כמוני ואפילו כאלה שהציעו משלוחים של האוכל אל היעד שלו! ומי שלא היה יכול שום דבר פיזי הציע תמיכה נפשית טלפונית למי שמרגיש במצוקה. זה היה מפגן מטורף של דאגה הדדית ונתינה, שבו לא רק העזרה הטכנית ריגשה. גם עצם החיפוש של כל אחד ואחת - מה יש להם שהם יכולים לתת בזמן כזה. ושמתי לב שלא רק אני יודעת לחפש בתוך עצמי את הדברים ה"אלנטרנטיביים" שאני יכולה לתת. שבעצם זה קטע של חולים כרוניים אולי. אז אתמול אני אפיתי, חברת קבוצה אחרת שבלעדיה זה לא היה קורה באה לאסוף והמשלוחים פוזרו בבתים והמתיקו את הערב של כולנו. הייתי בהיי מזה כל היום. שכחתי מהחרדות שלי והפסיקו לרוץ לי תסריטי האימה של המצב הזה בראש. לא חשבתי על הבריאות שלי ועל מה צריך לקנות ומתי. במקום זה נקברתי בשוקולד מומס ובבגדים מקומחים והתחברתי לתחושה המופלאה שאני חלק מקהילת דומים. לא אחת, בודדת ומודאגת. אלא חלק בלתי נפרד מהעולם ומהרצון שלו לתת ולשפר ולנסות להיטיב. יש גם את זה בעולם שלנו, גלים של זה שבאים והולכים. וזו זכות גדולה להיות חלק מזה לרגע. תודה בנות, אתן יודעות מי אתן 🙏

Comments


©2019 by a different life. Proudly created with Wix.com

bottom of page