הישגים!

היום בבוקר, אחרי 20 דק' שלמות של פילאטיס ואחרי שלוש שנים שלמות של ניסיונות כושלים להגיע למצב הזה. כל כך שמחה!!!

הדרך לשיקום עם אהלרס דנלוס (eds) מפרכת בצורה שקשה להסביר, מלאה בצעד קדימה, חמישה צעדים אחורה. או עשרה. או עשרים. כל פעם של "אופס הירך עשתה צליל מוזר באמצע התרגיל" שממשיכה לחודשיים של צליעה וכאבים. כל פעם של "היי הנה תרגיל חדש שנראה פשוט" שנגמרת בכאב מרפקים חדש, שנשאר שם לתמיד ובמשך חצי שנה הוא כל כך קשה שהוא מונע ממני להרים כל דבר שכבד יותר מחצי כוס מים ואנחנו מביאים מישהי פעם בשבוע שתחתוך ירקות בשבילי.

לא. זה לא משנה כמה אני אוסיף פה עוד מילים, אני לא באמת אוכל להסביר את כל מה שעבר עליי בשלוש שנים האלה. אבל היום בפעם הראשונה הצלחתי. עשרים דקות פילאטיס בייבי. עשרים פאקין דקות.

=================== אם התופעות האלה נשמעות לכם.ן מוכרות -כדאי לקרוא עוד על eds כאן באתר של עמותת אגם או בדף הפייסבוק של העמותה