בוקר אפלולי וזכרונות מדירה שכמעט וטבעה

בוקר חשוך של חורף. כמעט תשע ומרגיש כמו שש. יש לי האינסטינקט להעיר את אלון, ואני צריכה להודות בפני עצמי שהצורך להעיר אותו לא קשור לשומדבר הכרחי או פרקטי, הכלבים עוד ישנים עמוק ואף אחד מהם לא ירצה לצאת בגשם.

תשע בבוקר במרפסת. אפלולי וגשום

אבל אני רוצה להעיר אותו כדי להתניע את הדברים למסלול, להתחיל במשימות שלי ושלו . למרות ששבת. זה לא משנה. הימים שלי זהים – חול שבתות וחגים. אני קמה ומתחילה לנוע וזה מפני שהמוח שלי קודח ויש כל כך הרבה מה לעשות.

הפעם זה החולד שהתנחל לנו באיזור החסות ומחסל את כולן אחת אחרי השניה. והמכתב שאני צריכה לכתוב לנוירוגסטרו שאראה בעוד שבועיים, ולרופאת המשפחה בשבוע הבא. והפיזיותרפיה שלא מרגישה לי מדויקת, הכאב הכרוני שהיא משאירה תוך כדי התחזקות. משהו שם, אני מפספסת. אז אני שוכבת במיטה באפלולית הזו, וכותבת פוסטים בראש, מתייעצת עם חברי קהילה איך לפתור את זה. ויש לארגן אוכל למחר, ויש את תסמיני הבטן החדשים שצריך לברר עם המטפלת הפונקציונאלית והקול שהתדרדר שוב בלי סיבה נראית לעין שאני הופכת את המוח שוב ושוב להבין למה, ונאבקת בתיאוריות קונסיפרציה הפנימיות שלי שטוענות שלעולם לא ישוב. ויש את נעמה שלא ראיתי מעל שנה, ומעיין שלא ראיתי מעל שנתיים שאני כל כך מנסה למצוא להן מקום בלו"ז וביכולות שלי – פעילות אינטנסיבית אחת לשבוע. אז אני קמה.

הבית שלנו כאן בבית יצחק אטום להפליא. היה מקום אחד עם נזילה בגג של המרפסת ואתמול אחרי שעתיים שבהן ישב האיש עם הסולם למעלה על הגג, קודח ומנסר – אין נזילה יותר. אבל עדיין החיים מרגישים לי כמו שהיו בדירת הסטודיו הרעועה שגרתי בה ביפו, ובימים של הסערה ההיא.

חלון מופלא של דירה רעועה ביפו

מים נכנסים לדירה הקטנטנה מכל אחד מהחלונות שמקיפים אותה, מציפים את כל המשקופים וגולשים מטה על הקירות במשך שעות. ואני מרחיקה הכול מהקירות: הטלוויזיה, המחשב, כלי המטבח. ושמה סמרטוטים לאטום. אבל זה לא עוזר ועוד ועוד מים נכנסים ועם השעות שחולפות אוזלים לי הסמרטוטים ואני מתחילה לשים חולצות וגרביים ולסחוט לתוך דלי ולרוקן למקלחת. הלוך חזור הלוך חזור. וזה מרגיש כאילו שהסירה הזו טובעת. ואין סימן לסוף הסערה.

לקראת הסוף של כל זה, התקשרתי מוטרדת לבעל בית לספר שכל הדירה הוצפה מים. והוא, מדירתו המשופצת להפליא ברחוב הסמוך אמר - כן גם אצלנו טיפטף, זו הייתה סערה קשה לכולם.

=============== כל זה מזכיר לי קצת את הקטע המיתולוגי משוליית הקוסם. ילידי אייטיז, אתם יודעים על מה אני מדברת :) בתמונה יש קישור לחיץ לסרטון הקסום מהסרט!

!לחצו לצפות בקטע

==============