זה שוב הזמן הזה בשנה - תחילת מרץ, כשנפתחת ההרשמה למחזור אביב של קורס ההתמחות
ואני עוברת על כל התמונות מכל הקורסים שהיו ומתמלאת במלא מלא נוסטלגיה כלבלבית :)
יש איזה משהו, שקשה להסביר אותו למי שלא עשה אף פעם תהליך אילוף עם כלב ריאקטיבי/ חרדתי/ תוקפני וזה שבגלל שהתהליך כל כך הדרגתי, טיפולי ורגיש לפרטים קטנים, אתה לא באמת "מאלף". אתה ממש המטפל של הכלב והכלבים כשהם קולטים את זה - שיש להם מקום, ומתחשבים בהם ושמים לב לתקשורת שלהם, מתחילים להגיע לסאשנים ולהירגע כאילו שזו ספת הפסיכולוג שלהם. פשוט מתמסרים לזה. זה שלב מרגש בטירוף, שקשה נורא להסביר למי שלא חווה את זה. אבל הנה סיור קטן, בשביל הזיכרונות שלי. רגע לפני תחילת הקורס הבא:
קורס 2: חלבה
דייר בלתי נשכח בצער בעלי חיים רמת גן, ריאקטיבי מטורף לדו-גלגליים עם חיבה מיוחדת לנשיכת ישבנים של רוכבי אופניים ולפירוק כריות. פה אפשר לראות אותו בתמונה אופיינית (זיהיתם את הנקניקייה שנחה לו על הלשון? :) הוא פשוט שכח אותה שם) הוא היה עם כל הרעש והכוח הפיזי שלו, פשוט כלב מטופש במיוחד, שעשה מלא שטויות וגרם לכל מאלף שלו לחייך במשך כל זמן האימון איתו.
חלבה מצא בית חם אצל אחד המתנדבים הוותיקים של העמותה והמשיך להצחיק גם אותו.
קורס 2-7: מיסטי
דיירת עמותה נוספת שהתחילה נובחת על כל כלב ממרחקים היסטריים ונושכת את מי שמוליך אותה וחמש וחצי קורסים אחר כך הפכה להיות מדריכה של קבע בקורס :) מיסטי בחוכמה, במרץ ובמוטיבציה אין קץ עזרה לי ללמד מלא מאלפים איך לעבוד עם כלבים ריאקטיבים ואיתה ספציפית ועל הדרך נהייתה תותחית מטורפת בלהתנהג יפה ולתקשר עם כלבים. פה בתמונה, בקורס 3 אחרי שיעור מוצלח היא באה לבקש ממני קידום לדרגת מדריכה וקיבלה. *אומצה גם כן!*
קורס 4: יוהאנה
מבועתת מאנשים, יפייפיה במיוחד ועדינה כל כך... יוהאנה חייתה בגלבוע אוהבת חיות ונתנה אמון במספר בודד של בני אדם. בתהליך איתה היינו פשוט יושבות בשטח המגודר כשהיא משוחררת, נותנות לה את הזמן ומייצרות אימון עדין-עדין כדי שתכיר אותנו. הדבר הראשון שיוהאנה הסכימה לקרב אלינו היה הטוסיק. זה הצחיק אותנו וחשבנו שהיא מתנהגת קצת כאילו זה לא מסוכן כי זה לא חלק מהגוף שלה :) אחר כך כבר קיבלנו כשכושי ישבן ורשות ללטף בחזה והמון רגעי אושר. אבל יוהאנה היא סיפור עצוב מאוד מאוד. כשנה לאחר מכן בעמותה היא הוכשה על ידי נחש ומתה. לזכרה.
קורס 5-7: ויקטור
תוקפני לאנשים, מסוגל לנשוך בלי בעיה ובעיקר מגיב בפתאומיות מטווח אפס ויקטור הוגדר על ידי כל מי שהכיר אותו כ"לא צפוי". עם כל זה, האופי ה"עברייני", קשוח מבחוץ-רך מבפנים שלו גרם לכל אחד מהמאלפים שלו להתאהב בו מעל ומעבר, הבנו די מהר שמה שויקי בעיקר צריך זה להרגיש בטוח ולעצור לנשום ולהירגע בהפסקות מזמוזים ארוכות. וששפת הגוף שלו אפילו די לגמרי צפויה שמכירים את הסגנון האישי שלו :) *ויקטור אומץ על ידי אחד מעובדות העמותה*
קורס 1-7: באנדי
תמונה שכל כך מתארת את הכלב הנהדר הזה - כלב שהוא פשוט החבר הכי טוב של כולם. הוא התחיל עם סיפור טראגי ומלא משברים ובתים, אפס אמון בבני אדם ואינסוף חרדות. והפך צעד-אחרי-צעד לכוכב קבוע בקורסים, כזה שכבר יודע לנהל את עצמו, שלא מתקרב יותר מידי ואז בורח או נושך, אלא יודע כבר לבד ללכת בקצב של עצמו, רגוע להגיד למאלפים מה הוא צריך ובעיקר להחזיר לעצמו שמחת חיים ולצבור עשרות חברים בדרך. *באנדי אומץ אחרי 4 שנים ארוכות בעמותה! על ידי מתנדבת ותיקה שהיא גם החברה הכי טובה שלו*
קורס 6-7: פיונה
לא התאהבתי בכלבה הזאת מהרגע הראשון. היא לא חרדתית, לא מיוסרת ושבירה ולא בקצב שלי :) כלבת דאבל ספיד - מוטרפת חתולים - עם עוררות על ומלא מלא סטרס. כל כך הרבה ממנו, שלקבל ממנה ריכוז קצר של אפילו חצי דקה היה בלתי אפשרי בהתחלה.
אבל התאהבתי בפיונה. אחרי שהכשרנו איזור, ובנינו לה מבנה אימון מתאים ופתאום, ברוגע אפשר היה לראות מי היא: כלבה חכמה ואוהבת וסבלנית בטירוף. שלימדה אותי להסתכל עמוק יותר פנימה גם לקשיים של כלבים עמידים יותר :)
*אומצה לאחר שנים ארוכות בעמותה!*
קורס 8: מוקה
כלבה שאמנם גדלה בבית מגיל צעיר, אבל הגרילה גנטיקה ממש ממש גרועה: מוקה סבלה גם מלא מעט כאבים ומחלות וגם מחשדנות ותוקפנות לאנשים וכלבים מגיל מאוד מאוד צעיר. ומעל הכל - למוקה יש אישיות באמת שבירה, לא יציבה ומאוד מתקשה עם כל שינוי.
מוקה גרמה לי לחשוב עליה בלי סוף במהלך הקורס האחרון, כי למרות שהיו לה רגעים נעימים ולמרות שנקשרה למאלפות שלה, תמיד היה לה פרצוף עצוב. וכששאלתי את עצמי מה מוקה הייתה רוצה לעשות, אם הייתה לה בחירה התשובה שלי הייתה: פשוט להיות איתנו. ושנעזוב אותה מטיפולים התנהגותיים בבקשה :) לא לכל כלב, בכל תקופה אפשר לעשות "שינוי רגש". ממוקה למדנו כולנו שלפעמים צריך להניח את בצד את ההישגיות ואת כל הלחץ שכרוך בעבודה על הריאקטיביות ופשוט ללמוד שוב לעשות רק כיף. *מוקדש לאמא שלה הגיבורה :) *
אז איכשהו במקום לעבוד על דברים פרקטיים, ביליתי חצי מהבוקר בלספר לכם על הכלבים שפגשתי בקורסים :) אבל היי, אם הייתי טיפוס פרקטי הייתי עובדת במשרד מאיזשהו סוג כנראה. ולא בשביל זה אני כאן. הכלבים האלה כאן הם חלק קטנטן מכל כך הרבה כלבים שנכנסו ללב וחרטו שם את הנשמה שלהם, ביחד עם מלא תובנות שאני לוקחת איתי לכל שיעור, תלמיד וכלב חדש.
אני כבר מתה להכיר את כל הכלבים החדשים בקורס הקרוב, ולראות מה יהיה להם ללמד את המתמחים ואותי. ולכל הכלבים שהשארתי מחוץ לפוסט הזה - אני מבטיחה שהשמות שלכם עוד ישתחלו לפוסט כזה או אחר :) להגשת מועמדות לבית הספר לריאקטיביות: כאן בקישור כל התמונות (למעט מוקה) באדיבות: dinga pet pix