לפני כשבועיים אירעה תקרית נשיכה חמורה מאוד, של עובדת כלבייה שננשכה על ידי כלב מסוג מסטיף טיבטי, בכתבת הוידיאו שבקישור הבחורה האמיצה הזו מספרת על מה קרה בסיטואציה ועל איך הכלב הזה כמעט והרג אותה. ואיך עדיין היא לא כועסת עליו. מדהימה בעיניי ואני שולחת לה איחולים להחלמה מהירה!!
מאז, הפייסבוק די סוער מדיונים על לנסות להבין למה קרתה התקיפה הזו, האם זה קשור לגזע של הכלב? ואולי יותר מהכול - מה צריך לעלות בגורל הכלב הזה? המתה? העברה לפנסיון אחר? כל האפשרויות מוציאות הרבה רגשות מכל כיוון. הדיעה שלי מאוד נחרצת לגביי העניין והיא כזו: הכלב מסוכן, והוא לא צריך לבוא במגע עם בני אדם. אני אסביר למה. 1. חסר מידע בכל אירוע תקיפה אלא אם כן היינו במקום אין לנו דרך לדעת בדיוק מה היה הטריגר לתקיפה. אז להלן ההסתייגויות שלי: מעולם לא אבחנתי את הכלב, אני לא מכירה אף פרט על המקרה למעט אלא שפורסמו במדיות השונות. ייתכן והוא היה כלב מקסים והתעללו בו, ייתכן והוא עבר חיים נוראיים,לא צודקים ומלאי טלטלות. ייתכן והמאלפת והוא לא היו ביחסים טובים, ייתכן שבסיטואציה עצמה המאלפת לא קראה את שפת הגוף שלו וזה היה יכול להימנע. אבל למרות שחסר כל כך הרבה מידע אני מרשה לעצמי לקבוע נחרצות שהכלב מסוכן. למה? 2. עוצמת התקיפה פה בתרשים שלמטה ד"ר סופיה יין המחישה דרגות חומרה שונות של נשיכות:
[ תרגום: 1. נשיכה באוויר 2. שיניים נוגעות בעור אבל אין ניקוב 3. ניקוב של העור במקום אחד/ כמה מקומות 4. ניקוב עמוק וניעור 5. נשיכות רבות עם ניקוב עמוק וניעור, התקפות חוזרות ונשנות 6. הרג ] הסיבה לטבלה הזאת היא שכלבים תוקפניים שונים זה מזה בעוצמת התקיפה שלהם, ואף נוטים להישאר בדרגה דומה של חומרה לאורך החיים שלהם. עבדתי עם המון כלבים תוקפניים שהיו נושכים על בסיס יומיומי בדרגת חומרה 2 (שיניים ללא ניקוב), אלה כלבים שהם ללא ספק תוקפניים ולא מתאימים לכל אחד. אבל העובדה שכשהם נשכו הנשיכה הייתה מתונה ומעוכבת מאוד - הראתה לי שיש להם שליטה עצמית ושהם כלבים "בטוחים" יחסית. עבדתי גם עם כלבים שכשהם היו נושכים זה היה בדרגה 3 או 4 - כלומר כלבים שממש גורמים נזק לננשך, זה סיפור אחר איתם. הם מתאימים רק לאנשים שמסוגלים להיות אחראיים 100% מהזמן. כשאני עובדת עם כלב כזה אני אשתמש בהרבה יותר אמצעי בטיחות: מחסום, גדר הפרדה, הימנעות מוחלטת מהטריגרים. זה ניהול לכל החיים. כלבים שנושכים ברמה 5-6 הם נדירים מאוד והם כלבים שאי אפשר לטעות איתם. כלומר שאם טעית, טעות אנוש ולא שמת לב ברגע אחד, והכלב חמק מהרצועה, החוצה מהדלת כשהיא נפתחה, עשית תנועה לא נכונה, לא קראת את שפת הגוף מספיק טוב וכו'- המשמעות היא הטלת מום ונכות או מוות ליצור חי אחר.
התקיפה המדוברת כללה נשיכות מרובות בזרועות וברגליים, פצעים עמוקים בראש, אוזן שנתלשה מהמקום וכלב שלא מפסיק את הנשיכות עד שעובד פנסיון אחר מציל אותה בנס. הסיפור הזה היה יכול להיגמר במוות. מצמרר. דרגת חומרה 5-6. מה שאומר, לפני הכל שהוא כלב ברמת סיכון הכי גבוהה שיש. זה לא ישתנה, וגם אם יטופל התנהגותית הוא תמיד יהיה כלב שאם הוא נושך - זו העוצמה. ומי שמחזיק בו צריך להיות אדם שלא טועה טעויות אנוש לעולם. 3. הסיטואציה
שני הדברים הכי חשובים בניתוח של תקיפה על מנת להבין כמה מסוכן כלב הם אלה: * מה הייתה מערכת היחסים עם הננשך * מה היה הטריגר לתקיפה
מערכת היחסים חשובה, מפני שכלבים כמונו, מפתחים מערכות יחסים עמוקות עם הקרובים אליהם ומערכות יחסים שונות עם מכרים ועם זרים מוחלטים. כשאני עובדת עם כלב שתוקפני מאוד לזרים אבל לחלוטין נינוח עם הבעלים שלו - אני יודעת שיהיו הרבה סיטואציות לעבוד עליהן, אבל בסופו של דבר הכלב מסוגל לייצר יחסים טובים ובטוחים של אמון עם מי שקרוב אליו. הטריגר חשוב, מפני שאם הוא טריגר נקודתי שאנחנו צופים מראש כמו למשל: כלבים אחרים, אנחנו יודעים מתי להיכנס לכוננות, על מה לעבוד ובאילו מצבים, ואיך להיערך עם אמצעי בטיחות. ואנחנו יודעים גם שבשאר הזמן הכלב בטוח. אם זה טריגר לא צפוי, כלומר הכלב כל פעם מחדש מפתיע אותנו ואנחנו מתקשים להבחין בדפוס ברור אנחנו בסיפור אחר לגמרי. סיפור שאומר שהכוננות ואמצעי הבטיחות צריכים להיות תמידיים ולנצח ושהיכולת שלנו "לעבוד על הבעיה" יורדת משמעותית. והנה מה שאנחנו יודעים על המקרה של המסטיף: הוא הכיר את הבחורה במשך שנתיים, היא הייתה נכנסת אליו באופן קבוע ומטפלת בו ויום אחד הוא פשוט זינק עליה. ניכר בסיפור הזה שהכלבנית הייתה בהחלט מהאנשים הקרובים יותר אליו והטריגר היה לחלוטין לא צפוי. אז יכול להיות שהיה אפשר להתנהל אחרת והתקיפה הייתה נמנעת, יכול להיות שהיו סימנים מקדימים שהתפספסו
אבל יש לנו מקרה של כלב שמסוגל לתקוף את הקרובים אליו, שהטריגרים שלו לא צפויים ושכשהוא תוקף מסוגל להרוג ולהטיל מום ושאסור לטעות איתו אפילו לשנייה. ובכן, אנשים טועים לפעמים. ובשבילי, זה מספיק מידע בשביל לקבוע נחרצות: הכלב הזה מסוכן והוא לא יכול לבוא במגע עם בני אדם לא אשמת הכלב, אבל גם לא אשמת הקרבן הבא כל מה שכתבתי פה לא אומר שאני חושבת שהכלב "אשם" "לא צודק" או שאני לא חושבת כמה עצוב הסיפור שלו. אני חיה חלק גדול מהקריירה המקצועית שלי בעמותות וסביב כלבים שיש להם סיפורים קורעי לב ולא הוגנים ואפשר להשתגע מזה. בתוך כל זה, אנחנו חייבים להיות גם אחראיים ואכפתיים כלפיי בני אדם. זו לא אשמת הכלב שככה התגלגלו החיים שלו, אבל זו גם לא אשמת הבנאדם הבא שיטעה טעות אנוש ויאבד את אחד מאבריו או גרוע מזה.
בברכת החלמה מהירה לכלבנית המקסימה והאמיצה!